ע"ע 211/10

תקציר

פסק הדין דן בערעור על תביעת המערער לתשלום שכר שעות נוספות שלא שולם לפי חוק שעות עבודה ומנוחה. בית המשפט פסק לטובת המערער, וקבע כי ביצע שעות נוספות וזכאי לפיצוי, למרות שבתחילה לא עמד בנטל ההוכחה. המעסיק לא ניהל רישומי עבודה נאותים כנדרש, דבר המצדיק מעבר לנטל ההוכחה כלפיו. המערער סיפק שעות עבודה מפורטות שלא היו שנויות במחלוקת, מה שמוכיח את זכאותו. בית הדין מצא כי שעות נוספות נכללו במשמרותיו, דבר הסותר את טענות המעסיק לפיצויים שלא הוכחו. טענת המעסיק כי הפסקות אפשריות נדחתה מחוסר ראיות. בית המשפט גם שלל את ההנחה כי משמרות לילה אינן מהוות שעות עבודה, והדגיש כי גם מנוחה לסירוגין במהלך משמרות כאלה אינה שוללת אותן כשעות עבודה. כך, נפסק למערערת גמול שעות נוספות הן עבור משמרות רגילות והן עבור משמרות רצופות. בית המשפט פסק גמול שעות נוספות בסך 8,692 שקל בתוספת ריבית, ותוספת של 8,500 שקל בגין העיכוב בתשלום השכר. פיצוי נוסף כלל הוצאות בסך 7,500 שקל. הערעור התקבל באופן חלקי, וחלק מהטענות נדחו.