תפ"ח 21438-07-11

תקציר

הכרעת הדין מצאה את הנאשם אשם בעבירה של ניסיון אונס בנסיבות מחמירות, כפי שהואשם בכתב האישום. על פי כתב האישום, המתלוננת, חיילת בת 19.5, יצאה עם דודתה וחברתה לפאב בגדרה. בתוך הפאב פגשה את חברו לשעבר לספסל הלימודים, ציון, ויצאה איתו מהפאב. מאוחר יותר באותו לילה, בסביבות השעה 06:00 בבוקר, הגיע הנאשם וציון עזב את המקום. הנאשם סירב לבקשת המתלוננת לחזור לפאב, תקף אותה וגרר אותה לעבר שיחים בכוונה לאנוס אותה. המתלוננת הצליחה להימלט ולסמן לנהג חולף, שלקח אותה מהמקום. מהראיות עולה כי המתלונן נפצע והיה במצב נסער ומבולבל בעקבות האירוע. המתלוננת, דודתה ישראלה וחברתה רחל זיהו את הנאשם כתוקף. בית המשפט מצא את עדויותיהם עקביות ומהימנות, במיוחד כאשר הנאשם אישר את שיחות הטלפון שקיבל מישראל ומרחל באותו בוקר. בית המשפט קיבל גם את הסברה של המתלוננת לאירועים כמשכנע, למרות סתירות מסוימות בעדותה – הם לא היו מהותיים ולא העצימו את גרסתה. יתר על כן, בית המשפט מצא כי התנהגותו של הנאשם חרגה מעבר לסוללה פשוטה והיוותה ניסיון לאנוס את המתלוננת. הצטברות הנסיבות – ובהן גרירת המתלוננת לאזור מבודד, תקיפתה, איומים באונס ופתיחת רוכסן מכנסיו – הצביעו על כוונותיו של הנאשם. השופטים התרשמו כי יסודות ניסיון האונס בנסיבות מחמירות, כהגדרתם בסעיף 345(ב)(3) לחוק העונשין, הוכחו מעבר לספק סביר. לפיכך, הנאשם הורשע וייגזר דינו בהתאם.