ע"א 4826/97

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, אשר דחה על הסף את תביעתו של מר יזיד גריסי (המערער) נגד מעסיקו לשעבר, מר סלים ברברה (המשיב). המערער דרש פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו במהלך עבודתו עבור המשיב. המשיב טען כי יש לדחות את התביעה על יסוד פסק דינו הקודם של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, אשר דחה את טענת המערער להכיר בו כ"נכה מעבודה". בית משפט קמא קיבל את הטענה ודחה את התביעה. לאחר מכן ערער המערער לבית המשפט העליון, בטענה כי קיימים הבדלים פרוצדורליים בין בית הדין לעבודה לבין בית הדין הרגיל השוללים ממנו את זכותו להוכיח את תביעתו וכי פסק הדין הקודם אינו צריך להוות מעשה של בית הדין במקרה זה. בית המשפט העליון הסכים עם המערערת כי אכן קיימים הבדלים בהליכים, וכי לו הייתה הטענה מתבררת בבית המשפט הרגיל, היה המערער רשאי לחקור את המומחים חקירה נגדית. עוד הדגישו השופטים כי המשיבים לא היו צד לפסק הדין הקודם ואין להגן עליו. לפיכך, קיבל בית המשפט העליון את הערעור, הפך את החלטת בית המשפט קמא והחזיר את התביעה לדיון לגופה. המשיבים חויבו לשלם הוצאות בסך 15,000 ₪ בגין שני המקרים.