ת"א 46043-05-22

תקציר

לתובע ולנתבע היה הסכם שכירות לשטחי משרדים, וכן הסכם שיתוף פעולה. התובע טען כי הנתבע הפר את שני ההסכמים בכך שלא שילם דמי שכירות במשך חמישה חודשים, לא עמד בפירעון הלוואה ולא העביר אחוז מרווחיו כפי שנקבע בהסכם שיתוף הפעולה. הנתבע טען כי יש לדחות את כל טענות התובע, כי הוא שילם את כל דמי השכירות המגיעים לו, וכי הכנסתו נמוכה מהמשוער. בית המשפט פסק לטובת התובע, והאמין לעדותו על פני עדותו של הנתבע. נמצא כי הנתבע חייב לתובע 29,500 ₪ דמי שכירות והוצאות, וכן 40,000 ₪ בגין ההלוואה, שניהם ישולמו בתוספת ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה. תביעת התובעת לאחוזים מרווחי הנתבעת נדחתה בשל היעדר ראיות מספיקות ותנאיו המעורפלים של הסכם שיתוף הפעולה. עם זאת, בית המשפט הורה לנתבעת לכסות את הוצאות התובע בהמשך התביעה, לרבות שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪, בניכוי חוב הודאה בסך 5,040 ₪ שחבה התובעת לנתבע. הסכומים הסופיים שישלם הנתבע לתובע היו 29,500 ₪ עבור שכר דירה והוצאות, 40,000 ₪ עבור ההלוואה ו-2,460 ₪ עבור הוצאות משפט, כולם עם הפרשי ריבית והצמדה.