בש"פ 4567/09

תקציר

נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של ניסיון רצח, תקיפה סתם ואיומים. כתב האישום נבע משורה של אירועים בין המערער למתלונן, שהכירו זה את זה שנים. על פי החשד, המערער קינא באופן אובססיבי בגרושתו ואיים על המתלוננת מתוך אמונה שהוא מעוניין בה. למערער עבר של הרשעות פליליות. באחת הפעמים דקר המערער את המתלונן מספר רב של פעמים בסכין וגרם לו לחבלות קשות. המתלונן זיהה את המערער כתוקף. עדי ראייה נוספים, בהם קטינים, מסרו אף הם עדויות הקושרות את המערער לתקיפה. בית משפט קמא הורה על מעצרו של המערער עד תום ההליכים, בהתחשב בראיות לכאורה ובעברו הפלילי של המערער. המערער ערער על החלטה זו וטען כי הראיות נגדו אינן מספיקות וכי מעצרו אינו מוצדק. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הערעור. בית המשפט מצא כי קיימות שורה של ראיות מפלילות, לרבות עדותו של המתלונן, עדויות עדי ראייה והתנהגותו המחשידה של המערער, אשר הצביעו על אשמתו ועל הרשעתו הפוטנציאלית. זאת ועוד, חומרת העבירות ועברו הפלילי של המערער הצדיקו את המשך מעצרו לשם הבטחת שלום הציבור ותקינות ההליך המשפטי. בית המשפט הדגיש כי רף ההוכחה בשלב הארכת המעצר שונה מזה של ההליך העיקרי וכי הראיות הקיימות מציגות סיכוי סביר להרשעה. גם טענות המערער בדבר מהימנות העדים והפגמים הנטענים בחקירה נדחו, שכן לא הוכחו.