ע"פ 764/78

תקציר

המשיב, תושב חוזר, רכש רכב פטור ממס בתנאי שלא יוציא אותו מרשותו במשך ארבע שנים. שנתיים לאחר מכן עזב את הארץ, ובמהלך היעדרותו נמכרה המכונית שלא כדין. משחזר המשיב ונודע לו על כך, ביטל את המכירה ודרש את שווי הרכב מהמערערת, שגבתה את המכס הנובע מהמכירה. המערער סירב, מה שהוביל למשפט. בית המשפט פסק לטובת המשיב וקבע כי המשיב לא "הוציא את הטובין" כאמור בסעיף 141(ב) לפקודת המכס. המונח "פינוי", טען בית המשפט, מרמז על פעולה וולונטרית כלשהי, שהמשיב לא ביצע, שכן המכונית נמכרה ללא ידיעתו או הסכמתו. יתר על כן, תכלית החוק – להיטיב עם תושבים חוזרים – לא תושג על ידי ענישת המשיב. המערערת חויבה להשיב למשיב את הסכום, צמוד למדד המחירים לצרכן, בתוספת ריבית מיום התביעה. באשר להוצאות המשפט, פסק בית המשפט למשיב 7,500 ל"י בנוסף להוצאות המשפט הקודם. פסק הדין דחה את הערעור ושינה את פסק הדין הקודם בהתאם.