בר"מ 16/23

תקציר

המשיב סבור כי יש לדחות את הבקשה הן על הסף והן לגופה. לטענתם, הבקשה, למרות ניסיונותיהם של המבקשים למסגר אותה כעניין עקרוני, סובבת סביב החלטה ספציפית של משרד הפנים בעניין בלאי ואסקדר, וכי פסק דינו של בית המשפט המחוזי היה שקול וניתן בהתאם לחוק, ואין להתערב בו. בלאי ואסקדאר, בתגובה, מדגישים את הפערים בין נסיבות עניינם לבין אלה שהוזכרו בפסקי הדין אליהם התייחס המשיב. לטענתם, מתן אפשרות לרשות האוכלוסין וההגירה לקבוע את תכלית ההליך עלול לפגוע בערכים חוקתיים שונים. עם זאת, השופט הדן בבקשת רשות הערעור מסכים עם המשיב כי מקרה זה אינו מעורר שאלה משפטית עקרונית וכי אין חשש לעוול אם פסיקות הערכאות הנמוכות יותר יעמדו על תילן. השופטת מציינת כי השאלות שהעלו המבקשים אינן רלוונטיות למקרה הנדון, וכי הנסיבות שהזכירו המבקשים אינן חלות על המקרה הנוכחי. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית, וגם צו המניעה הארעי שניתן בינואר 2023 מבוטל. המבקשים נדרשים לכסות את הוצאות המשיב בסך של 2,500 ₪.