ת"א 59561-01-22

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את כל הראיות והטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים. המחלוקת נסובה סביב הקמת קיר תמך שבנו התובעים על גבול חלקתם, הגובלת אף היא במגרש הנתבעים. הנתבעים נדרשו על פי היתר הבנייה שלהם לבנות קיר בחזית הדרומית של הנכס שלהם. בית המשפט פסק לטובת התובעים, וקיבל את טענתם כי על הנתבעים להשתתף בעלות קיר התומך. קביעה זו מתבססת על כך שקיר התובעים חסך מהנתבעים את ההוצאות והמאמץ הכרוכים בבניית חומה משלהם, כנדרש בהיתר הבנייה שלהם. החומה שבנו התובעים הייתה כפולה בגודלה מזו שהנתבעים נדרשו לבנות. זאת ועוד, נמצא כי השימוש שעשו הנתבעים בקיר התמך היה פחות נרחב מזה של התובעים. בית המשפט קבע כי עלות קיר התובעים הייתה 195,000 ₪, ואילו עלות קיר הנתבעים הייתה 120,000 ₪. בהתחשב בשוני בהיקף השימוש וביישום עקרונות הצדק וההגינות, חויבו הנתבעים לשלם 30% מעלות החומה, בסך 58,500 ₪, בצירוף אגרות והוצאות נוספות. פסק דין זה מביא בחשבון גם את טענת הנתבעים בדבר פלישה של חלק קטן מהחומה לאדמתם, וקובע כי הפלישה הנטענת לא גרמה להפסד כלשהו לנתבעים. ככלל, פסק הדין מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לפצות את התובעים בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.