ת"צ 9874-05-20

תקציר

פסק הדין דן בחוקיותם של גבייה מסוימת שמבצעת המדינה ממשכורות העובדים בשטחים. התובעים טענו כי הגבייה אינה חוקית ומנוגדת לחוק הגנת השכר, ולכן הגישו תביעה ייצוגית נגד המדינה, בדרישה להשיב את הסכומים שנגבו בשם הקבוצה אותה הם מייצגים. מנגד, טענה המדינה כי יש לדחות את התביעה משום שהיא חורגת מתחום הדין החל. השופט פותח בדחיית טענות המדינה, ומדגיש כי הדין הנדון - פריט 11 - אכן חל על המקרה הנדון. השופט עובר לדון בטענות התובעים והמדינה בנוגע לפסיקת שכר טרחה ושכר טרחה, אם בית המשפט יפסוק לטובת התובעים. השופטת מציינת כי אמנם טענות התובעים מוצדקות, אך קיימים גם שיקולים הפוכים. השופטת מדגישה את הסיכון והעלויות הנמוכים יחסית הכרוכים בדרך הפעולה של התובעים, כמו גם את העובדה שהמדינה הפסיקה למעשה את הגבייה זמן קצר לאחר הגשת התביעה. עם זאת, השופט מכיר גם בחשיבות הציבורית המשמעותית של הפעולה ובעוול שבהתנהלות המדינה. בסופו של דבר, השופט פוסק לטובת התובעים ופוסק לתובע מס' 2 שכר טרחה בסך 50,000 ₪ ולפרקליטות המדינה שכר טרחה בסך 350,000 ₪, כולל מע"מ, בגין הוצאות נלוות.