ת"א 5302/06

תקציר

השופטת מצאה כי תביעת התובעת, אשר תבעה פיצוי כספי מהנתבעים, לוקה בחוסר בהירות וצדק ועל כן דינה להידחות. התביעה, שהייתה מעורפלת לכל אורכה, לא הצליחה להסביר את העילה המשפטית לטענות התובע נגד כל נתבע. כאשר נחקר על ידי בית המשפט במהלך הדיון, בא כוח התובע לא הצליח לספק הסבר קוהרנטי, אלא הציע תשובות מבלבלות. הנתבעת הראשונה, לורם, הייתה מחויבת על פי חוק להימנע מתשלום שכרו של התובע ללא אישור רשות תשלומים. התובעת לא הוכיחה כי ניתן אישור כאמור, ולורם לא חויבה לשלם את השכר הנתבע בהיעדר אישור זה. זאת ועוד, תביעת התובעת לתשלומי ריבית בגין פיגור בתשלומים כנגד לורם לא נתמכה בשום עילה משפטית או חישובים. הנתבעת השנייה, רשות החברות הממשלתיות, גוף מנהלי, פעלה במסגרת שיקול דעתה המשפטי ובאופן סביר בעת קבלת החלטתה לגבי שכרו של התובע. הרשות שקלה את עמדות דירקטוריון לורם והתובעת, וביססה את החלטתה על קריטריונים רלוונטיים. היא גם סיפקה הסבר מפורט להחלטתה. התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח פגמים כלשהם בתהליך קבלת ההחלטות של הרשות או בתוצאותיה. לאורך המשפט הוטלה בספק אמינות שעות העבודה המדווחות של התובע, והשופט האמין לעדותו של רואה חשבון שהטיל ספק בנכונות הדיווחים. בנוסף, טענות התובעת בדבר אפליה וחוסר תום לב כלפי הנתבעים לא נתמיכו ונדחו. למרות שהשופטת פסקה לטובת הנתבעים, הם לא יפוצו בגין הוצאותיהם המשפטיות, בהתחשב בכך שלתובע נגרם הפסד או נזק כלשהו. השופט הגיע למסקנה שכל צד צריך לשאת בהוצאותיו.