עש"ת 25438-09-12

תקציר

לשכת שירות התעסוקה רשמה ארבעה סירוב להצעות עבודה עבור המערער בחודשים פברואר-יולי 2010. המערער ערער על סירוב זה בפני ועדת הערר של הלשכה, אשר דחתה את ערעורו ביום 24.8.2010. הוועדה הודיעה למערער כי הוא יכול לערער על החלטתם לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 60 יום. המערער, שטען כי מעולם לא קיבל את החלטת הוועדה, פנה ללשכת הסיוע המשפטי בינואר 2011. לאחר מספר פניות של הלשכה לשירות התעסוקה, שלא נענו, הוגש ערר לבית הדין האזורי במרץ 2012. שירות התעסוקה טען כי יש לדחות את הערעור בשל התיישנות. בית הדין האזורי נעתר ודחה את התביעה, מה שהוביל את המערערת לערער לבית הדין הארצי לעבודה. המחלוקת העיקרית הייתה האם החלטת ועדת הערר הוצגה בפני המערער, אשר תחל את הספירה לאחור של 60 יום להגשת ערעור. המערער טען כי מעולם לא קיבל את ההחלטה, ואילו שירות התעסוקה טען כי נמסר לו בעל פה וכן כי ההחלטה נשלחה ללשכת הסיוע המשפטי. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי אין ראיות פוזיטיביות לכך שההחלטה נמסרה למערער, וכי שירות התעסוקה לא מילא את חובתו למסור לו העתק מההחלטה. עם זאת, בית המשפט מצא כי המערער ידע שהוועדה דחתה את ערעורו, וכי חוסר המעש שלו במשך שנה וחצי היווה חוסר עניין בערעור. בית המשפט גם מתח ביקורת על העיכוב שעשתה הלשכה לסיוע משפטי בהגשת הערעור. משכך, דחה בית הדין הארצי לעבודה את הערעור בשל התיישנות, אך המליץ לשירות התעסוקה לנהל רישום של הצגת החלטותיו כדי למנוע מחלוקות כאלה בעתיד. כל חברי הפאנל הסכימו עם הפסיקה.