ע"פ 70212/99

תקציר

מדובר בתאונה קטלנית שאירעה בין רוכב אופניים לנהג רכב בצומת ברעננה. הנהג, שנמצא אשם בנהיגה רשלנית ובערעור על גזר הדין, פגע והרג רוכב אופניים שנסע באור אדום. על פי כתב האישום, המערער נסע במהירות מופרזת, לא התאים את מהירותו לתנאי הדרך ולא האט כשהתקרב לצומת. מהראיות עולה כי המערער נהג במהירות של 84 קמ"ש באזור של 50 קמ"ש ולא הבחין ברוכב האופניים עד שהיה מאוחר מדי לבלום. בית משפט קמא הרשיע אותו באישומים והוביל לערעור. טענתו העיקרית של המערער היא כי רשלנותו החמורה של רוכב האופניים בנסיעה באור אדום מנתקת כל קשר בין מעשיו של המערער לבין סיבת המוות. עוד הם טוענים, כי בית משפט קמא טעה בפרשנות תכנית שהוצגה כראיה וכי שגה בית המשפט בכך שקשר בין עבירת המהירות הסטטוטורית לבין סיבת התאונה. עם זאת, השופטים דחו את הערעור ולא מצאו כל טעות בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא. הם הסכימו כי רשלנותו של המערער, לרבות מהירות מופרזת ואי האטה בצומת, הובילה לתאונה. בית המשפט העדיף את עדות המומחה מטעם התביעה, ממנה עולה כי המערער יכול היה למנוע את התאונה בנהיגה במהירות סבירה. זאת ועוד, השופטים ציינו כי רשלנותו הפושעת של רוכב האופניים לא ניתקה בהכרח את הקשר הסיבתי בין מעשיו של המערער לבין המוות. גם אם מעשיו של רוכב האופניים היו בלתי צפויים, היה על המערער לצפות אותם במידה מסוימת, בהתחשב בנסיבות. בסופו של דבר, דעת הרוב החליטה כי יש לדחות את הערעור, ואילו השופטת זי חאמד חלקה על כך, וסברה כי רשלנותו של רוכב האופניים ניתקה את הקשר הסיבתי.