ע"פ 38506-04-10

תקציר

המערערים, צמד אב ובנו, הגישו ערעור על גזר דינם וגזר דינם בבית משפט השלום בעכו. לטענתם, כתב האישום שהוקרא בבית המשפט שונה מזה שקיבלו, וכי פרוטוקול הדיון אינו משקף נאמנה את ההליכים באולם. עם זאת, השופט מצא שני פגמים מהותיים בטענות המערערים. ראשית, המערערים הגישו תצהירים חדשים בערעור מבלי לנקוט בצעדים פרוצדורליים נכונים ומבלי לנמק את נימוקיהם לכך. שנית, המערערים לא חלקו במישרין על נכונותו של תמליל השימוע, כנדרש בחוק. השופטת ציינה כי טענות המערערים אינן נתמכות בפרוטוקול בית המשפט, לרבות הערות של בא כוחם. בנוסף, הדגישה השופטת כי המערערים ניצלו לרעה את הליכי בית המשפט וכי אכזבתם מהעונש שנגזר עליהם אינה מצדיקה את טענותיהם. השופט דחה את הערעור על פסק הדין, ולא מצא כל טעות בהחלטת בית המשפט קמא. אשר לגזר הדין, קיבל השופט באופן חלקי את ערעורו של האב (המערער מס' 2), שלא הואשם בהפרת צווים שיפוטיים. השופט ביטל את עונש המאסר על תנאי שנגזר על המערער מס' 2, אך אישר את יתרת עונשו. ההחלטה התקבלה בהיעדרם של המערערים ביום 16.6.2010.