ת"א 70058-12-20

תקציר

בית המשפט החליט לקבל את הבקשה ולדחות את התביעה לאלתר. ההחלטה מתייחסת לשני מרכיבים נפרדים אך קשורים בהסכם שהושג בדיון קודם. ראשית, ההסכם להריסת מרפסת, שהתבסס על צו הריסה קיים, ושנית, ההסכם למציאת נכס חלופי לניהול עסקיהם של המשיבים, שהיה הסעד העיקרי המבוקש בתביעה המקורית. צו הריסת המרפסת לא היה תלוי בהסכמת הצדדים, אלא בצו ההריסה הקיים. החלטות בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי לדחות את בקשת המשיב לדחות את ההחלטה לא התבססו רק על נימוקים פרוצדורליים, אלא גם לגופה של התביעה. שתי הערכאות מצאו כי הסכמת המשיבים ניתנה ביודעין ומרצון וכי כל העובדות היו ידועות להם. זאת ועוד, טענת המשיבים כי הוטעו נדחתה אף היא על ידי שתי הערכאות על יסוד חומר הראיות. לפיכך, התביעה הנוכחית, המנסה לערער על אותה החלטה, מהווה ניצול לרעה של ההליך המשפטי ויש גם השתק משפטי של הצדדים מלדון מחדש באותן סוגיות. טענות המשיבים כבר נטענו ונדחו פעמיים בעבר, וביטול הסכם הצדדים הוא אמצעי חריג שאינו ישים במקרה זה. משכך, התביעה נדחית והמשיבים ישלמו למבקש הוצאות בסך 4,000 ₪.