ע"פ 2196/22

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לבדוק את הטלפון הנייד של המערער. ההחלטה התקבלה לפי סעיף 108 לתקשי"ר, הנחשב להחלטת ביניים ללא זכות ערעור. הבקשה הכפולה לעיון לפי סעיפים 74 ו-108 לתקשי"ר, אף שיצרה עמימות, הובהרה על ידי בית המשפט המחוזי כמתנהלת לפי סעיף 108, הבהרה שהמערער לא ערער עליה. טענת המערער בדבר אי-כשירותו של ההרכב המחליט לפי סעיף 108 מוכרת כראויה ככלל, אך במקרה דנן היא נחשבת כסטייה סבירה מהכלל, בהתחשב בנסיבות. זאת ועוד, טענת המערערת בדבר היעדר שימוע מופרכת, שכן בית המשפט שמע את עמדת המערערת ואת עמדת בא כוחה, דבר המבטיח הליך הוגן. בסופו של דבר, פסק הדין קובע כי החלטת בית המשפט המחוזי מידתית, שכן היא מגבילה את בדיקת תכולת הטלפון ומצמצמת את פוטנציאל הנזק למערער. לפיכך, הערעור נדחה, ומאשר את החלטת בית המשפט המחוזי.