תפ"ח 67706-11-19

תקציר

פסק הדין דן בעניינו של סב שביצע עבירות מין מרובות בנכדותיו ובאחייניתה של אשתו לאורך שנים. בית המשפט קבע כי כל אישום מהווה אירוע נפרד, ולא מסכת פלילית אחת, וקבע מתחם נפרד לכל אחד מהם. הערכים החברתיים הנפגעים ממעשיו של הנאשם כוללים את שלמות הגוף והנפש, רווחת הקטינים, כבודם, תחושת הביטחון, הפרטיות והאוטונומיה על גופם. העבירות פגעו גם באמון הקורבנות, שכן הנאשם ניצל לרעה את עמדת הכוח והסמכות שלו כסב. מדיניות הענישה בעבירות מין כאלה בקטינים מחמירה, ומעדיפה הרתעה על פני שיקולים אישיים או נסיבות מקלות. בית המשפט התייחס למספר פסקי דין קודמים במקרים דומים כדי לקבוע את העונש ההולם, בהתחשב בגורמים כגון חומרת העבירות, פרק הזמן שבו התרחשו, גילאי הנאשם והקורבנות והקשר ביניהם. כן נלקחו בחשבון נסיבות ביצוע העבירות, לרבות חומרת המעשים עצמם והקרבה המשפחתית שנוצלה על ידי הנאשם. בית המשפט הכיר בפגיעה המשמעותית והמתמשכת שנגרמה לנפגעים, והשפיעה על מצבם הנפשי ועל הדינמיקה המשפחתית. צוין כי חלק מהמעשים היו מתוכננים מראש ונועדו לספק את דחפיו המיניים של הנאשם. למרות תרומה חיובית לחברה, כגון שירותו הצבאי של הנאשם והתנדבותו, הדגיש בית המשפט את חומרת המעשים. בהתחשב במכלול הנסיבות הרלוונטיות, לרבות גילו ומצבו הבריאותי של הנאשם, גזר עליו בית המשפט בסך הכל 14 שנות מאסר, בתוספת מאסר על תנאי ופיצוי כספי לקורבנות. מטרת העונש הייתה לא רק למצות את הדין עם הנאשם, אלא גם להעביר מסר של גמול והרתעה לו ולאחרים שעלולים לבצע עבירות דומות.