ת"א 14151/04

תקציר

בית המשפט מצא כי הנתבע ביצע את עוולת לשון הרע כלפי התובע והורה לו לשלם פיצויים בסך 60,000 ₪. לשון הרע כללה שני מכתבים ששלחה הנתבעת, בהם נטענו טענות חמורות בדבר זיוף והתנהגות אקדמית בלתי הולמת כלפי התובעת, חוקרת בתחום הארכיאולוגיה. המכתב הראשון, שנשלח לממונה על התובעת, האשים אותה בזיוף וזיוף מחקר ארכיאולוגי ביודעין. המכתב השני, שנשלח למפקח אחר, האשים את התובע בטעויות חמורות ובהתנהגות בלתי מוסרית. בית המשפט מצא כי טענות אלה, אשר פגעו קשות בשמו הטוב של התובע, לא הוכחו וכי הנתבע פעל מתוך כוונת זדון. בקביעת הנזק הביא בית המשפט בחשבון את חומרת הטענות, את הזעזוע והמצוקה של התובע ואת תפוצתם המצומצמת של המכתבים. עם זאת, היא התייחסה גם להיעדר ראיות קונקרטיות לפגיעה מקצועית ולעובדה שהתובעת לא הגיבה מיד למכתב הראשון. בית המשפט הורה לנתבע לשלוח מכתבי תיקון והכחשה למקבלי פרסומיו ולשאת בהוצאות המשפט של התובע ובשכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 13.6.07.