עת"מ 26855-01-12

תקציר

נגד הוועדה המחוזית הוגשה עתירה מנהלית בבקשה לעצור את ביצוע צו ההריסה שהוציא בית משפט השלום בעכו בשנת 2001. העותר טען כי ההריסה קרובה וללא הודעה מתאימה, מה שהוביל את בית המשפט לתת צו ארעי. אולם, לאחר שמיעת הצדדים, ביטל בית המשפט את צו המניעה ופסק נגד העותר. צו ההריסה נבע מפסק דין שניתן נגד אביו של העותר בגין בנייה בלתי חוקית על קרקע חקלאית, והפך את העתירה לחסרת תוחלת שכן אין בה כדי לבטל החלטת בית משפט. זאת ועוד, טענות העותר בדבר אכיפה בררנית ושיקולים זרים היו משוללות כל יסוד. ההחלטה להרוס לא התבססה על זהות, לאום או דת אלא על פסיקה בת עשור. בית המשפט שקל בעבר את הנסיבות האישיות ועיכב את ההריסה לצורך קיום משא ומתן. השוואתו של העותר למקרה נפרד בעל נסיבות שונות לא תפסה אחיזה. העתירה נדחתה, תוך עיכוב של 60 יום לביצוע כדי להכין ואולי להכשיר את הבנייה. המבקש חויב לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.