תאד"מ 43919-01-21

תקציר

המחלוקת נסובה סביב חוזה שיפוץ שנחתם בין שני הצדדים - התובעת, חברה בע"מ המספקת שירותי שיפוץ, והנתבעים, בעלי הדירות - על רקע ליקויי בנייה בדירה שבבעלות הנתבעים. החוזה פירט את היקף עבודות השיפוץ, את לוח הזמנים לביצוע ואת האגרות הנלוות, שהיו אמורות להיות משולמות בתשלומים. הצעת המחיר השישית והאחרונה, שנשלחה לקראת סיום העבודות, פירטה את התשלומים שיש לבצע, לרבות תשלום יתרת 30% לשביעות רצון הנתבעים בעת המסירה. הנתבעים טענו כי הם אינם מחויבים להצעת מחיר סופית זו, אלא נצמדו להצעת המחיר הקודמת, לפיה יש לבצע תשלומים בהתאם להתקדמות העבודה. לטענתם, מאחר שהעבודה לא הושלמה לשביעות רצונם, הם רשאים לעכב את התשלום הסופי. בית המשפט הפריך טענה זו וקבע כי הציטוט השישי מחייב, והנתבעים מחויבים לשלם את היתרה. בהמשך לטענות הנתבעים בדבר ליקויים בעבודת התובע, שלטענתם הצדיקו אי תשלום: בית המשפט בחן כל תביעה לגופה. באשר לליקויי הצביעה, הסכים בית המשפט כי היו בעיות אך הסיק 3,000 ₪ מהסכום המגיע בגין אי תיקונם של התובעים בהקדם. עוד טענו הנתבעים כי התובעת לא התקינה שני ברזים, ובית המשפט, לאחר ששקל את חומר הראיות, ניכה 400 ₪ מהסכום המגיע בגין רכיב זה. המחלוקת המשמעותית ביותר הייתה סביב עבודות אינסטלציה, כאשר הנתבעים טענו כי התובעת לא החליפה את צנרת המים כפי שהוסכם. בית המשפט קבע כי העבודה אכן לא בוצעה כחוזה והסיק 7,000 ₪ מהעלות הכוללת. טענותיהם האחרות של הנתבעים, לרבות טענות הנוגעות לעבודות גבס ואיחור במסירת הדירה, לא נתמכו בראיות מספיקות ונדחו. בית המשפט הכיר בחובתו של התובע לטפל בליקויים גם לאחר קבלת מלוא התשלום, אך מצא כי התובעת פעלה בתום לב ועשתה מאמצים לתקן את הליקויים. בסיכומו של דבר, קבע בית המשפט כי על הנתבעים לשלם לתובע סך של 25,666 ₪, המהווים את יתרת מחיר החוזה, בניכוי ניכויים בגין הנושאים האמורים. בנוסף, חויבו הנתבעים לשלם 10,000 ₪ בגין הוצאות המשפט של התובע. יש לדבוק בפסק הדין תוך 30 יום, ולשני הצדדים יש זכות ערעור.