בג"צ 5077/11

תקציר

השופט ח' מלצר המליץ לעמיתו לדחות את העתירה מכמה טעמים. ראשית, הסמכות לקבל את החלטת הביטול הוקנתה למנכ"ל משרד הבריאות, ולא לרוקח המחוזי כפי שנטען על ידי העותר. החלטת הביטול הייתה כדין, שכן היא התבססה על התקנות והנהלים הרלוונטיים של משרד הבריאות, שגם בהם הודה העותר בדיון. לעותר נערך שימוע כדין בטרם התקבלה החלטת הביטול, למרות שמי שניהל את השימוע בפועל לא היה המנכ"ל. גם ההחלטה לבטל את האישור לייצור התכשיר בתהליך מתמשך נמצאה מידתית. היא הגנה על הזכויות ועל ההכנה הרשומה של איסורד, תוך קיום מערכת מסודרת של רישום תכשירים רפואיים. החלטת הביטול נמצאה גם עומדת בשלושת מבחני המשנה של המידתיות, כאשר התועלת עולה על הפגיעה בעותר. היה קשר רציונלי בין הביטול לבין הצורך להגן על איסורד. המשיבים ניסו לאפשר לעותרת להמשיך בייצור מבלי לפגוע באיסורד, אך קבעו כי הדבר אינו אפשרי. לבסוף, לא הייתה לעותרת זכות קנויה לאישור שיטת הייצור התהליכית הרציפה. השופט נ' הנדל והמשנה לנשיא (בדימוס) א' ריבלין הסכימו עם פסק דינו של השופט ח' מלצר, כאשר המשנה לנשיא (בדימוס) א' ריבלין ציין כי החלטת המשיבים הייתה סבירה.