ת"א 6890-05-15

תקציר

יורשיו של המנוח סובחי מחמוד חסן דיאב הגישו תביעה לפיצויי הפקעה נגד רשות הפיתוח מכוח חוק רכישת קרקעות. התביעה מתייחסת לשלוש חלקות קרקע בכפר דמון שהופקעו ונרשמו על שם רשות הפיתוח. התובעים, שהם יורשי המנוח, טוענים כי אביהם היה הבעלים של החלקות ולכן הם זכאים לפיצויים. הנתבעת טוענת כי התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם ולא הוכיחו כי המנוח היה הבעלים של שלוש החלקות. בית המשפט בחן את הראיות שהוצגו ומצא כי התובעים לא הוכיחו את בעלותם בחלקות. פסק הדין דן בהליכי הסדר המקרקעין ובתפקידן של מפות קרוצ'יס, ומדגיש כי המפות לבדן אינן מצביעות על זכויות בעלות. יתר על כן, בית המשפט מצא כי טענת התובעים כי אביהם המנוח לא יכול היה להגיש תביעה במהלך הליכי הפשרה משום שדיימון היה כפר נטוש באותה עת אינה משכנעת. בית המשפט בחן גם את טענת התובעים כי זכותם במקרקעין נובעת מהחזקה ומעיבוד, ומצא כי טענה זו - שהועלתה לראשונה בתצהיר העד המרכזי - מהווה הרחבה בלתי מתקבלת על הדעת של הטענה ואינה נתמכת בראיות מספיקות. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי התובעים לא הצליחו להוכיח את בעלותו של המנוח בשלוש החלקות ודחה את התביעה. התובעים חויבו לשלם לנתבעת הוצאות בסך 7,500 ₪.