ת"א 5717-07-22

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים, תבע את חברת הביטוח הנתבעת לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנושאים העיקריים שבמחלוקת היו נכותו התפקודית של התובע וגובה הפיצוי בגין הפסד השתכרות בעבר ובעתיד, וכן נזקים נוספים כגון סיוע לצד ג', הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה וכאב וסבל. בית המשפט מינה מומחה אורתופדי שבדק את התובעת וקבע כי היא בעלת נכות לצמיתות בשיעור של 5%. השופט קיבל את חוות דעתו של המומחה בעניין הנכות הרפואית, וכן מצא כי נכותו התפקודית של התובע תואמת את הנכות הרפואית, כלומר 5%. באשר להפסד השתכרות העבר, פסקה השופטת לתובע סך של 24,783 ₪, כולל פיצוי בגין ניצול ימי מחלה ואובדן פנסיה. בגין הפסדי שכר עתידיים, קיבלה השופטת את טענת התובעת כי יש לחשב את שכרה על בסיס השכר הממוצע במשק, ופסק לה 90,614 שקל לאחר שקלול הנכות התפקודית והפסד הפנסיה. כמו כן נפסקו לתובע 10,000 ₪ עבור סיוע לצד ג' בעבר ובעתיד, 3,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה ו-10,816 ₪ עבור כאב וסבל. לבסוף ניכה השופט 16,044 ₪ עבור קצבאות המוסד לביטוח לאומי שקיבל התובע. בסך הכל חויבה חברת הביטוח לשלם לתובע סך של 123,169 ₪, בתוספת שכר טרחת עורך דין בשיעור של 15.34% והחזר אגרת בית המשפט.