סע"ש 62736-06-20

תקציר

התובעת, שדיברה נמר, עבדה אצל הנתבעת במשך 26 חודשים עד פברואר 2020, אז יצאה לחופשת לידה. התובעת טענה כי פוטרה במהלך חופשת הלידה בניגוד לחוק עבודת נשים וחוק השוויון, וביקשה פיצויי פיטורים, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ותשלומים נוספים. הנתבעת טענה כי התובעת מעולם לא פוטרה וכי משבר הקורונה אילץ אותה להוציא עובדים לחל"ת. בית הדין קבע כי התובעת לא הוכיחה את טענת הפיטורים שלה, אלא היא זו שסירבה לחזור לעבודה לאחר חופשת הלידה. לפיכך, נדחו התביעות לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התובעת לגבי טענות אחרות. הנתבעת חויבה לשלם לתובעת 500 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העסקה בשפה המובנת לה, 1,046 ₪ בגין שעות נוספות שלא שולמו, 2,263 ₪ בגין ימי חופשה שלא נוצלו ו-1,330 ₪ כתוספת לדמי הבראה. בנוסף, הנתבעת נדרשה לשלם לתובעת סך של 7,151 ₪, המייצגים את יתרת הפיקדון שהיה עליה לשלם עבור קצבתה, ואם הדבר לא יתאפשר, אזי סכום זה ישולם ישירות אליה. הסכום הכולל שישלם הנתבע נקבע על 5,139 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה. כמו כן חויב הנתבע לשאת בהוצאות התובע בסך 3,000 ₪.