ע"ר 15534-12-12

תקציר

פסק הדין דן בקבילות חוות דעת מומחה שמונו על ידי בית המשפט בתיק תאונה קודם בו היה מעורב המערער. השאלה העיקרית היא האם ניתן להגיש חוות דעת אלה כראיה למצבו הרפואי של המערער בעבר, בפרט ביחס לתאונה קודמת. הדיון נסוב סביב תקנות 8 ו-9 לתקנות המומחים, האוסרות על הצגת חוות דעת רפואיות למומחים שמונו על ידי בית המשפט. פסק הדין בוחן את הרציונל העומד מאחורי איסור זה, במטרה למנוע בזבוז משאבים ולהבטיח את ניטרליות ועצמאותו של המומחה. אמנם קיים פער מסוים בהחלטות ערכאות נמוכות יותר בנושא זה, אך בית המשפט העליון טרם נתן פסיקה סופית. הכלל הקיים, על פי פסק הדין, מאפשר הצגת חוות דעת מומחה שמונו על ידי בית המשפט בהליכים קודמים, כל עוד הן באותו תחום או בתחומים דומים ונתונות לשיקול דעתו של בית המשפט הנוכחי. פסק הדין מדגיש את הצורך לאזן בין עקרונות של אובייקטיביות ועצמאות לבין מתן אפשרות למומחה לבצע את ההערכה המדויקת ביותר. במקרה זה, חוות הדעת מהתאונה הקודמת, משנת 1993, יתקבלו באופן חלקי. חוות הדעת האורתופדית תינתן עם כמה פסקאות מוחרגות, וחוות הדעת הפסיכיאטרית תינתן עם עמודים ופסקאות מסוימים שהושמטו. הערעור מתקבל באופן חלקי, ואין צו להוצאות.