ת"א 44242-04-19

תקציר

הנתבע היה דייר מוגן בדירתו על פי חוק הגנת הדייר, שכן אמו המנוחה החזיקה בחוזה השכירות והוא התגורר בדירה לפחות חצי שנה לפני מותה. זאת ועוד, התובעים – בעלי הדירות – לא הוכיחו כי הנתבעת ביצעה שינויים מהותיים כלשהם בחוזה השכירות בניגוד להסכם השכירות. השינויים שבוצעו, כגון סגירת המרפסות, התקנת מזגנים והחלפת הריצוף והמטבח, נעשו בהסכמת המשכיר הקודם או שלא הוכח כי בוצעו על ידי הנתבע. גם אם השינויים נעשו ללא הסכמת המשכיר הקודם, הם לא היו משמעותיים דיים כדי להצדיק פינוי, וסעד מן היושר היה ראוי. בנוסף, טענות התובעים לסעדים כספיים, כגון פיצוי בגין פגיעה בפרטיות ופגיעה בזכויות בנייה, לא נתמכו בראיות מספיקות. התנהלותם הכוללת של התובעים הצביעה על ניסיון להפעיל לחץ על הנתבעים לפנות את ביתם שלא כדין, ומשכך חויבו התובעים לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 60,000 ₪.