ת"א 74311-12-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **רקע ועיקר המחלוקת:** פסק הדין עוסק בבקשת אלמנתו של אחד הצדדים (להלן: "המבקשת" או "חנה") לביטול "פסק בורר 4". פסק זה ניתן על ידי בורר (להלן: "הבורר") וקבע כי יש להוסיף את שם החברה "סופר-חורי מבנים בע"מ" (להלן: "החברה") כצד לכותרות של שלושה פסקי בוררות קודמים. המשיב (להלן: "חורי") הוא שותפו לשעבר של בעלה המנוח של המבקשת (להלן: "סופר"). הסכסוך בין השותפים, שהתדרדר ליריבות מרה, נוהל בבוררות ארוכה. לאחר מות סופר, ולאחר שניתן כנגדו צו לפתיחת הליכים עקב הברחת נכסים, מנסה חורי לממש את פסקי הבוררות לטובתו. **טענות המבקשת לביטול פסק בוררות 4:** 1. **חוסר הזדמנות להשמיע טענות:** המבקשת טוענת כי לא ניתנה לה הזדמנות נאותה להתייחס לבקשת התיקון שהוגשה לבורר, למרות היותה "בעלת אינטרס שיורי בעיזבון המנוח". 2. **חוסר סמכות:** נטען כי הבורר פעל ללא סמכות, שכן בקשת התיקון לא קיבלה אישור מקדים של בית המשפט לחדלות פירעון. 3. **חריגה מסמכות לפי סעיף 22 לחוק הבוררות:** לטענת המבקשת, התיקון שבוצע בפסק בוררות 4 הוא "מהותי ומשמעותי" וחורג מהסמכות המוגבלת של תיקון "טעות סופר" או "פליטת קולמוס" לפי סעיף 22 לחוק הבוררות. כמו כן, נטען כי תיקון כזה אפשרי רק לפני אישור פסק הבוררות, ואילו כאן מדובר בתיקון לפסקי בוררות שכבר אושרו (בכפוף לתיקון קודם). 4. **פגיעה בתקנת הציבור:** נטען כי פסק בוררות 4 גורם להעדפת נושים אסורה הנוגדת את תקנת הציבור. 5. **סתירה לפסק דין קודם:** הועלתה טענה כי פסק בוררות 4 ניתן בניגוד לפסק דין קודם של אותו בית משפט (ת"א 45831-03-23), שדחה בקשה לצירוף צדדים נוספים לפסקי הבוררות. **טענות המשיב (חורי):** 1. **היעדר מעמד למבקשת:** חורי טוען כי המבקשת נעדרת מעמד להגיש את הבקשה, שכן סופר ועיזבונו מיוצגים על ידי הנאמן לחדלות פירעון, והוא בלבד מוסמך לפעול בעניינים אלו. 2. **הגשת הבקשה באיחור:** נטען כי בקשת הביטול הוגשה לאחר המועד הקבוע בחוק, ויש לדחות את הבקשה להארכת מועד. 3. **החברה הייתה צד לבוררות:** טענתו המרכזית של חורי היא שהחברה הייתה תמיד צד להליך הבוררות, וכי הכללתה בפסקי הבוררות אינה משנה מהותית את המצב אלא מתקנת "טעות קולמוס" או "השמטה". 4. **הסכמת הנאמן:** הנאמן, שמונה לנכסי סופר, תומך בבקשת התיקון של חורי ומסכים לאישור פסק בוררות 4. 5. **חוסר עיוות דין:** גם אם נפלה תקלה בהליך, אין היא גורמת לעיוות דין, במיוחד כאשר הנאמן, המייצג את האינטרסים של עיזבון סופר, מסכים לתיקון. 6. **הבחנה מפסק דין קודם:** חורי טוען כי הבקשה הנוכחית שונה מהבקשה שנדחתה בפסק דין קודם, שכן בענייננו החברה הייתה צד להסכם הבוררות ולהליך הבוררות עצמו, בניגוד לצדדים שצורפו בקשה קודמת. **החלטת בית המשפט (השופטת יהודית שבח):** בית המשפט דחה את בקשת הביטול על הסף, תוך הדגשת שתי סיבות עיקריות: 1. **היעדר מעמד למבקשת:** * **חוק חדלות פירעון:** לאחר שניתן כנגד סופר צו פתיחת הליכים ומונה לו נאמן, הועברו נכסיו, כולל הזכויות בחברה, לידי הנאמן. לכן, רק הנאמן מוסמך לפעול בשם עיזבון החייב, ולכן רק לו היה מעמד להגיש בקשה לביטול פסק בוררות 4. * **מות החייב:** פטירת סופר לאחר מתן צו פתיחת הליכים אינה מבטלת את הליך חדלות הפירעון או את מינוי הנאמן. ההליך ממשיך להתנהל על ידי הנאמן ביחס לנכסי העיזבון, וזכויות היורשים (כולל המבקשת) כפופות לסילוק חובות הנשייה. * **הסכמת הנאמן:** בית המשפט הדגיש כי הנאמן, שנתבקש לחוות דעתו, סבר כי התיקון בפסק בוררות 4 הוא תיקון טעות קולמוס לגיטימי, וכי אין לו התנגדות לבקשת התיקון. עמדתו של הנאמן מחזקת את דחיית בקשת הביטול. * **חריג לכלל:** בית המשפט ציין כי גם אם המבקשת הייתה נפגעת מהחלטת הנאמן, היה עליה לפנות לממונה או לבית משפט של חדלות פירעון, ולא לנקוט בהליך עצמאי. 2. **מהות התיקון (לגופו של עניין):** * **החברה כצד לבוררות:** בית המשפט קבע כי החברה הייתה צד לבוררות מתחילת הדרך, עוד משלב חתימת הסכם הבוררות (שהוגדר כבין סופר, חורי והחברה). * **ראיות לצירוף החברה:** הראיות לכך כוללות: * **הסכם בוררות:** הסכם הבוררות מיום 1.4.2014 הוגדר במפורש כבין סופר, חורי והחברה כ"צד שלישי", והכיל הוראות אופרטיביות לביצוע פסק הבוררות מתוך כספי החברה ו/או מימוש נכסי החברה. * **אכיפת הסכם הבוררות:** בית המשפט כבר אכף הסכם זה, וקבע כי על הצדדים לפעול בהתאם לו. * **כתבי טענות:** סופר עצמו, בכתב התביעה שכנגד שהגיש, כלל את החברה כצד וביקש סעדים הנוגעים לרישומים בספרי החברה. * **פסקי הבוררות עצמם:** הפסקים כללו התייחסויות ישירות לחברה, חיובים להשבה לחברה, וקביעות הנוגעות לרישומים בספריה. * **טעות סופר/פליטת קולמוס:** לאור העובדה שהחברה הייתה צד לבוררות, השמטת שמה מכותרות פסקי הבוררות נחשבת כ"טעות סופר" או "פליטת קולמוס" לפי סעיף 22(א)(1) לחוק הבוררות. תיקון כזה אינו מוגבל בזמן. * **הבחנה מפסק דין קודם:** בית המשפט הבחין בין בקשת הצירוף לבית המשפט שנדחתה בפסק הדין הקודם (שבה התבקש צירוף חברות ובני משפחה שלא היו צד להסכם הבוררות) לבין בקשת התיקון הנוכחית, שבה מדובר בהוספת צד שהיה צד להסכם הבוררות ולהליך הבוררות מלכתחילה, והושמט בטעות פורמלית. * **חוסר עיוות דין:** גם אם נפלה תקלה בכך שהבורר לא ביקש את עמדת הנאמן טרם מתן פסק בוררות 4, הרי שהיות שהנאמן הביע תמיכה בתיקון, אין מקום לטעון לעיוות דין. **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **מעמד הנאמן בהליך חדלות פירעון:** פסק הדין מדגיש את תפקידו המרכזי של הנאמן בהליך חדלות פירעון. מרגע שמונה, הוא הופך לבעל הסמכות הבלעדית לפעול בנכסי החייב ובמסגרת העיזבון, ובכך מונע מהיורשים (או צדדים אחרים) לנקוט בהליכים עצמאיים או לדלג מעל ראשו. חידוש זה משקף את תכלית חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שמטרתו ריכוז הנכסים וחלוקתם היעילה וההוגנת בין הנושים. 2. **המשך הליכי חדלות פירעון לאחר מות החייב:** פסק הדין מאשרר את ההלכה כי מות חייב לאחר צו פתיחת הליכים אינו מפסיק את הליכי חדלות הפירעון. ההליך ממשיך להתנהל על ידי הנאמן, וחלוקת נכסי העיזבון ליורשים כפופה לסילוק מלוא החובות והוצאות ההליך. הפסיקה המובאת (ע"א 8990/22, ע"א 990/11) מחזקת עקרון זה. 3. **פרשנות סעיף 22 לחוק הבוררות – "טעות סופר" לעומת "שינוי מהותי":** בית המשפט מבחין בבירור בין תיקון "טעות סופר" או "פליטת קולמוס" (שאינו מוגבל בזמן ואינו מצריך אישור בית משפט) לבין שינוי מהותי של פסק הבוררות. ההבחנה נעשית על בסיס התוכן המהותי של התיקון. במקרה זה, קבע בית המשפט כי הוספת שם החברה, שהייתה צד להסכם הבוררות ולהליך, אינה שינוי מהותי אלא תיקון טעות פורמלית. 4. **מעמדה של החברה בהסכם בוררות:** פסק הדין מדגיש כי כאשר הסכם בוררות נערך במפורש בין השותפים וגם החברה, וההסכם כולל הוראות הנוגעות לחברה, יש לראות בחברה צד לבוררות, גם אם שמה הושמט מכותרות הפסקים. הדבר משקף גישה פרגמטית ומהותית בפרשנות הסכמי בוררות. 5. **הבחנה בין צירוף צד להליך לצירוף צד לפסק:** בית המשפט מחדד את ההבחנה בין בקשה לצרף צד להליך בוררות (שניתן לעשותה כל עוד הבוררות מתנהלת) לבין בקשה לצרף צד לפסק בוררות שכבר ניתן (שבדרך כלל נחשבת למאוחרת מדי). המקרה הנוכחי נתפס כהבהרה של מצב קיים ולא כצירוף צד חדש לפסק. 6. **תקנת הציבור:** הטענה בדבר פגיעה בתקנת הציבור (בשל העדפת נושים) נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא כי התיקון בפסק בוררות 4 מוביל לכך. **סיכום:** פסק הדין מדגיש את חשיבות מעמדו של הנאמן בהליכי חדלות פירעון ואת תפקידו המרכזי בניהול נכסי החייב. כמו כן, הוא מחזק את העיקרון כי הליכי חדלות פירעון נמשכים גם לאחר מות החייב. מבחינת דיני הבוררות, פסק הדין מאשרר את הגבולות המותרים בתיקון פסקי בוררות לפי סעיף 22 לחוק הבוררות, ומדגיש כי תוספת שם של גוף שהיה צד להסכם הבוררות ולהליך עצמו, אך הושמט מכותרת הפסק, תיחשב כ"טעות סופר" ולא כשינוי מהותי. הדחייה על הסף של בקשת הביטול נובעת הן מהיעדר מעמד למבקשת והן מהמהות הלגיטימית של התיקון, אשר משקפת את המצב המשפטי והעובדתי האמיתי של החברה כצד לבוררות.