ת"א 10189-10-24

תקציר

בית המשפט דוחה את בקשת העמותה לסעד זמני בנוגע לסגירת חשבון הבנק שלה. השופט מצדד בעמדת הבנק כי על העמותה מוטל הנטל להוכיח את התנאים לסעד זמני, לרבות סבירות החלטת הבנק, והעמותה לא עמדה בנטל זה. הבנק פעל באופן סביר בסגירת החשבון, בהתבסס על הצטברות נסיבות שהעלו חששות של ממש, ובהן שינויים חשאיים של הארגון במטרותיו ובפעילותו ברשות הפלסטינית, פעילות פיננסית מפוקפקת וחשש להלבנת הון ומימון טרור. גם השיהוי של העמותה של קרוב לשנה בהגשת הבקשה, ללא הסבר מניח את הדעת, יחד עם חוסר תום לב וגילוי חלקי, מצדיקים אף הם את הדחייה. זאת ועוד, מאזן הנוחות והנזקים הפוטנציאליים נוטה לטובת הבנק, נוכח האינטרס הציבורי והסיכון להשלכות כלכליות ומשפטיות על הבנק. בקשת העמותה כי הבנק יבחן כל פעולה לגופה נדחית, שכן הנטל הוא על העמותה להציע מנגנון בר קיימא להמשך פעולתו תוך מתן מענה לחששות הבנק. העמותה לא סיפקה ראיות מספקות להשלכות סגירת החשבון, וניתן לפצות על כל נזק אם התביעה העיקרית תצליח. הבקשה נדחית, והעמותה מחויבת לכסות את הוצאות הבנק.