סע"ש 27438-12-18

תקציר

התובעת, עובדת, תבעה את הנתבעת, מעסיקתה, בגין הרמת מסך ההתאגדות, הפרשי שכר, הפרשות לקרנות, פיצויי פיטורים, פיצויי עוגמת נפש ופדיון ימי חופשה. בית המשפט דחה את התביעה להרמת מסך ההתאגדות, שכן התובעת לא הביאה ראיות לכך שהנתבעת התכוונה לשמש כיסוי לפגיעה בזכויותיה. עם זאת, בית הדין מצא כי ביוני 2017 נחתם הסכם מחייב להעלאת שכרה של התובעת ולצמצום ימי עבודתה ליומיים בשבוע. לתובע נפסקו 98,719 ₪ (ברוטו) הפרשי שכר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, ו-13,819 ₪ הפרשות לקרן. תביעתה לנזקיה של הלנה נדחתה. באשר לנסיבות סיום העסקתה, קבע בית הדין כי התפטרותה של התובעת לא נבעה מהרעה מוחשית בתנאי העבודה, ולכן היא אינה זכאית לפיצויי פיטורים. למרות זאת, נפסקו לתובעת 4,000 ₪ בגין עוגמת נפש, שכן הנתבע נהג כלפיה בחוסר הגינות. בנוסף, קבע בית המשפט כי התובעת זכאית לסך של 23,823 ₪ בגין פדיון ימי חופשה. בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 135,361 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. לשני הצדדים הייתה זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.