דב"ע לז/3 - 4

תקציר

חברת צינור אילת אשקלון (החברה) הגישה תביעה נגד ועד העובדים וחברי האיגוד בגין נזקים שנגרמו כתוצאה משביתה. החברה טענה כי הנתבעים לא פעלו בהתאם להליכי יישוב סכסוכים וגרמו להפרת הסכם העבודה הקיבוצי. בית הדין האזורי פסק לטובת החברה אך הורה על פיצוי בסך 30,000 לירות בלבד. שני הצדדים ערערו. בית הדין קבע כי השביתה מהווה הפרה של חוזה העבודה האישי, אך ועד העובדים וחבריו לא גרמו להפרת החוזה. השביתה הייתה תוצאה של הליך דמוקרטי והוועד לא יזם ולא הוביל אותה. לפיכך, הערעור התקבל ותביעת החברה לפיצויים נדחתה. באשר לערעור שכנגד, קבע בית הדין כי הוראות חוק יישוב סכסוכי עבודה לעניין הודעה על שביתה אינן מהוות חובה סטטוטורית לצורך דיני הנזיקין. כמו כן, החברה לא הוכיחה את סכום הנזק הנתבע. בית הדין הסכים עם החלטת בית הדין האזורי לפסוק פיצויים בסך 30,000 לירות, שכן היא שימשה כסנקציה בגין העוולה ולקחה בחשבון את הנסיבות המיוחדות של יחסי העבודה. הערעור שכנגד נדחה וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.