ה"פ 45704-09-17

תקציר

העותר, חבר הוועד המרכזי של לשכת רואי החשבון בישראל, ביקש גישה למאגר מידע המכיל את פרטי חברי המכון. המכון, שהוא תאגיד פרטי, סירב לבקשת העותר, מה שהוביל אותו להגיש עתירה המבקשת לחייב שחרור מאגר מידע. העותר טען כי המידע נחוץ לו לצורך מילוי תפקידו כדירקטור. עם זאת, בית המשפט מצא כי המכון כבר סיפק לעותר הזדמנויות רבות להביע את עמדותיו בפני החברים וכי כוונתו האמיתית מאחורי העתירה אינה לגיטימית. זאת ועוד, העותרת נמנעה מלגלות מידע חיוני על הליך מקביל הקשור למאגר המידע. בית המשפט הטיל ספק בתום הלב של העותר, והדגיש כי הזכות לעיין במסמכי החברה אינה מוחלטת וניתן להגביל אותה אם הדירקטור פועל בחוסר תום לב או עלול לפגוע באינטרסים של החברה. החלטת המכון להגביל את גישתו של העותר הייתה מוצדקת, והעתירה נדחתה. העותר חויב לשלם את הוצאות המשפט של המכון בסך 7,500 ₪. ההחלטה הדגישה את חשיבות זכויות הדירקטורים תוך הכרה בצורך למנוע ניצול לרעה ולהבטיח כי זכות העיון משרתת את תכליתה המיועדת.