ת"א 69294-11-16

תקציר

הנתבע, רונן, נתבע בגין לשון הרע על ידי יזם. היזם טען כי רונן השמיץ אותו בפרסומים שונים, לרבות דברים שנאמרו בכתב ובעל פה לשכנים, לגורמים בעירייה ובמסמכי בית המשפט. לאחר בחינת הראיות והעדויות, מצא השופט כי הדברים מהווים לשון הרע ופורסמו. עם זאת, השופטת קיבלה את טענתו של רונן בדבר הגנות קיימות הנוגעות לפרסומים אלה. השופטת התייחסה בהרחבה לפסקי דין קודמים שתמכו בתפיסה כי פרסומים שנאמרו במהלך הליכים משפטיים מוגנים תחת מדיניות ההגנה המוחלטת, המתווה בסעיף 13, והגיעה למסקנה כי טענותיו וערעוריו של רונן נופלים בגדר הגנה זו. יתרה מכך, השופט מצא את מניעיו של רונן מוצדקים, וחפותו אושרה על ידי עדים נוספים. השופטת התייחסה להקשר שבו נאמרו הדברים וקבעה כי לרונן היו סיבות לגיטימיות לזעוק על הפרת פסק דין קודם ועל התנהגותו המטעה של היזם. עוד ציינה השופטת כי תביעת היזם נראתה כניסיון אסטרטגי להרתיע את רונן מלעמוד על זכויותיו ודחתה את התביעה על הסף. רונן חויב בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין מהתובעים.