ת"א 38597-01-22

תקציר

החלטת בית המשפט היא כי בקשת המשיב למתן צווי עיקול ותפיסה לפי סעיף 112א לחוק מוצדקת. המבקש לא הוכיח פגמים כלשהם בבקשה לצווים אלה. למשיב היה יסוד לחשוש כי המס על עסקאות לא ישולם, שכן המבקש, עם קבלת הודעת השומה הזמנית, החל להבריח בקדחתנות כלי רכב הרשומים על שם החברה – ניסיון מובהק להימנע מגביית מס. התנהגות זו מאשרת את חששו הסביר של המשיב מפני הברחת נכסים ומצדיקה את הצורך בצווי עיקול ותפיסה מיידיים. טענות המבקש בדבר זכויות צד ג' והלימות הערבויות אינן נתמכות ואינן משכנעות, במיוחד נוכח חוסר פעילותו של המבקש ואופי ההליך. יתר על כן, בית המשפט מדגיש את זמניותם של צווים אלה, המשמשים רק כאמצעי עצירה עד שבית המשפט המוסמך ידון בהתנגדויות כלשהן לשומה. המבקש אחראי לשכר טרחת עורך הדין של המשיב, שהוא משמעותי בהתחשב בדחיפות ובמורכבות התיק. החלטה זו שומרת למעשה על המצב הקיים, מותירה את הצווים על כנם וסוגרת את התיק ללא הליכים נוספים, שכן היא מתמקדת אך ורק בבקשה לביטול העיקולים.