בג"צ 386/78

תקציר

בג"ץ הכריע בעתירת הביאס קורפוס שעניינה מאבק המשמורת בין בני זוג גרושים, העותרת (האם) והמשיב (האב), על שני ילדיהם הקטינים. עיקר המחלוקת הייתה סביב השאלה לאיזה בית משפט יש סמכות לדון בנושא, כאשר העותר תמך בהחלטת בית משפט איטלקי והמשיב העדיף בית דין רבני בתל אביב. בית המשפט הגבוה לצדק כיבד את החלטת בית המשפט האיטלקי לקטינים ברומא, שהעניק משמורת לאם, שכן לא מצא סיבה לפקפק בסמכותו של בית המשפט האיטלקי. עוד קבע בית הדין כי לבית הדין הרבני בתל אביב אין סמכות לדון בעניין, שכן האלמנט של "בישראל" לא התקיים במקרה זה. ההחלטה התבססה על פסיקות קודמות של בית המשפט העליון שהדגישו את טובת הילד כשיקול מכריע במקרים כאלה. השופט שמגר, שנתן את פסק הדין, הדגיש כי היעדר הסכמה מצד ההורה השני לשינוי מקום מגוריהם של ילדים קטינים אינו יכול לשלול את סמכותו של בית משפט זר מוסמך. יתר על כן, בית המשפט קיבל את קביעתו של בית המשפט האיטלקי כי טובת הילדים, לפחות בעתיד הקרוב, מחייבת את משמורתם על ידי אמם. פסק הדין הפך את הצו למוחלט, הסכים עם החלטת בית המשפט האיטלקי והורה על מסירת הילדים לעורך דינה של העותרת לצורך החזרתם לאם ברומא.