רע"פ 1088/86

תקציר

בית המשפט העליון דן בערעור על סירוב לבטל צווי הריסה למבנים שנבנו ללא הרשאה מתאימה. המבקשים ערערו על תוקפם של הצווים בטענה כי נפלו בהם פגם משפטי בשל חוסר התייעצות עם ראש הרשות המקומית, כמתחייב מסעיף 238א(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. עם זאת, טענה זו הועלתה באיחור בסיכומים כתובים ולא מוקדם יותר בהליכים משפטיים. בית המשפט הדגיש כי סעיף קטן (ד) לסעיף 238א מתווה אלמנטים נדרשים בצו הריסה מינהלי אך מחריג את דרישת ההיוועצות של סעיף קטן (ב), כלומר אין חובה לרשום התייעצות כזו בצו עצמו. בית המשפט הדגיש את חזקת התקינות, בהנחה שפעולות מנהליות נעשות כדין אלא אם הוכח אחרת. המבקשים לא טענו במפורש ולא הביאו ראיות להפר חזקה זו. משכך, מאחר שההנחה כי התקיימה התייעצות ראויה לא עורערה ולא הוכחה, אישר בית המשפט העליון את החלטות הערכאות הנמוכות יותר, ודחה את הערעור.