ת"פ 42032-10-17

תקציר

הכרעת הדין מזכה את נאשם 1 מאספקת סם מסוכן בשל ספק סביר הנובע מחוסר ראיות מספיקות. השופט מציין מחדלי חקירה ופגמים בתיק התביעה, לרבות צילומי מצלמות חסרים, חיפושים לקויים ועדויות עדים לא מהימנות. עדותו של נאשם 1, הטוען לחפותו, נדחית כבלתי סבירה. עם זאת, השופט מוצא את נאשם 2 אשם בהחזקת הסם לשימוש עצמי. מתיעוד מצלמות האבטחה עולה כי מדובר בהתנהגות חשודה ממנה עולה כי נאשם 1 נתן לנאשם 2 חפץ אסור. עדותו של נאשם 2, יחד עם עדותו של נאשם 1, נחשבת בלתי אמינה. עם זאת, התביעה אינה מספקת ראיות תומכות כדי להרשיע את נאשם 1 באספקת סמים. ספק סביר נקבע בשל כשלי חקירה, פגמים בראיות והיעדר חיפושים ממצים. יתר על כן, תעודת סודיות הסתירה מידע רלוונטי, ובכך הפריעה להגנה. השופט מגיע למסקנה כי התביעה לא הוכיחה מעבר לספק סביר כי נאשם 1 סיפק את הסם, ואילו נאשם 2 הורשע בהחזקתו לצריכה עצמית. גזר הדין, שניתן ביום 27.1.2020, מזכה את נאשם 1 ומרשיע את נאשם 2 מהאישום המופחת.