ת"פ 21738-03-15

תקציר

הכרעת הדין דנה בראיות הנוספות שהוצגו במשפט חוזר בדבר הרשעה בכל העבירות המיוחסות לנאשם. הראיות הנוספות כללו הקלטה של שיחה בין המתלוננת לבעלה לשעבר, מסמכים רפואיים ומסמכי בית משפט הקשורים למאבק המשמורת על ילדיה מנישואים קודמים. ההגנה טענה כי אלה פוגעים באמינות עדותה הקודמת של המתלוננת, שהייתה מרכזית בהרשעה. עם זאת, השופט קבע כי אלה אינם סותרים את עדותה של המתלוננת, ועולים בקנה אחד עם הודעותיה הקודמות. באופן ספציפי, עדויות על הפרעת אכילה ודיכאון בעבר של המתלוננת לא הצביעו על בעיה פסיכיאטרית עכשווית, ולכן לא ערערו את אמינותה. עוד קבע השופט כי הסתירות לכאורה בדברי המתלוננת בנוגע לשימוש שלה בגלולות ובנסיבות השמת ילדיה בפנימייה אינן מהותיות ואינן מצדיקות זיכוי. זאת ועוד, רישומו הרפואי של הנאשם בדבר בוהן נפוחה, אשר לטענת ההגנה תרם לחוסר הסבלנות שהוביל לביצוע העבירות, לא שינו את הכרעת הדין. ככלל, הראיות הנוספות לא הפחיתו את האמון בעדותה של המתלוננת במידה שתביא לזיכוי הנאשם; לפיכך, פסק הדין המקורי של אשם בכל הסעיפים אושר.