ע"ב 2414/04

תקציר

הפרשה נסובה סביב הסדר "המפקח הגמיש של המשטרה", שהוקפא באוקטובר 2000. התובעים, קציני משטרה בדרגת מפקד, טענו כי יש להחיל עליהם את ההסדר. לטענתם, הם הצטרפו למשטרה או קשרו את עתידם אליה על בסיס ההסדר וכי החלטת הנאשמים להקפיא אותה פוגעת בזכויותיהם המוקנות. מנגד, טענו הנתבעים כי ניתן לשנות את ההסדר ולעשות זאת מטעמים מעשיים, תקציביים וארגוניים. בית הדין מצא כי יחסי עובד-מעביד בין המשטרה לתובעים אפשרו למשטרה לשנות באופן חד צדדי את תנאי ההעסקה, כל עוד הם היו סבירים והוגנים. ההחלטה להקפיא את ההסדר נמצאה סבירה, מעשית ונעשתה בתום לב, והיא לא פגעה בזכויות המוקנות לתובעים, שכן ההסדר עצמו לא היה זכות אלא ציפייה. זאת ועוד, התובעים לא עמדו בקריטריונים לקידום במסגרת ההסדר טרם הקפאתו. בית המשפט דחה גם את טענת התובעים ל"הבטחה שלטונית", שכן היא לא נתמכה בראיות, והצהרות הגיוס החתומות קבעו אחרת. לבסוף, בית המשפט סירב להתערב בהליך קבלת ההחלטות של הנאשמים, שכן הדבר היה בסמכותם ובסבירותם. לפיכך, התביעה נדחתה ללא הוצאות למי מהצדדים.