חדל"פ 60914-03-24

תקציר

**ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט בעניין בקשה 4 – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי** החלטה זו, שניתנה על ידי כבוד השופטת אילנה הדר, עוסקת בסוגיית גביית חובות על ידי בנק מתוך משכורתו של חייב, לאחר שנפתח נגדו הליך לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 ("החוק"). סוגיה זו נוגעת בליבת עקרונות החוק, ובפרט לעקרון השוויון בין נושים ולמניעת העדפת נושים. **עובדות המקרה:** היחיד (להלן: "החייב") נטל הלוואות מהבנק, ועבור כל הלוואה חתם על מסמך שכותרתו "הוראה בלתי חוזרת" או "הוראה בלתי חוזרת – עובד משרד החינוך", המופנה למשרד החינוך (להלן: "המעסיק"). במסמכים אלו, החייב הורה למעסיק לקזז את תשלומי ההלוואות ישירות ממשכורתו. לאחר פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד החייב, ביקש החייב למנוע מהבנק להמשיך בניכויים אלו, בטענה כי מדובר בהעדפת נושים. לעומת זאת, הבנק טען כי ההוראות מהוות המחאת זכות, ויש להתיר לו להמשיך בניכויים. הנאמן התנגד לבקשת הבנק, ודרש את השבת הכספים שנגבו לאחר צו פתיחת ההליכים, בשל פגיעה בעקרון השוויון. **הניתוח המשפטי והחידושים:** 1. **התחולה של חוק חדלות פירעון אל מול פקודת פשיטת הרגל:** השופטת פותחת בהבהרה כי עם כניסת חוק חדלות הפירעון לתוקף, בוטלו רוב הוראות פקודת פשיטת הרגל, תש"ם-1980 ("הפקודה"). עם זאת, מציינת השופטת כי הוראת סעיף 97 לפקודה, העוסקת בהמחאת זכויות של פושט רגל, נותרה בתוקף (אף שהחוק החדש מחליף את הפקודה, ניתן לראות זאת כהסדר מעבר או כיישום עקרוני של עקרונות קיימים). סעיף זה קובע כי המחאת זכות לא תהיה תקפה כלפי הנאמן לעניין זכויות שלא נפרעו לפני תחילת פשיטת הרגל, אלא אם נרשמה בזמן ובדרך שנקבעו בתקנות. עם זאת, נקבע חריג לפיו הוראה זו לא תחול על המחאת זכויות כלפי חייבים שפורטו בה, ושמועד פרעונן חל לפני תחילת ההליך, או זכויות עתידיות הנובעות מחוזים שפורטו בה, או המחאת זכויות הכלולה בהעברת עסק בתום לב ובתמורה. 2. **מהות ההוראות הבלתי חוזרות – המחאת זכות:** הסוגיה המרכזית בהחלטה היא האם ההוראות הבלתי חוזרות עליהן חתם החייב מהוות "המחאת זכות" במובן המשפטי. השופטת סוקרת את ההגדרה הרחבה של המחאת זכות על פי סעיף 1(א) לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט-1968, ואת הפסיקה המפרשת אותה. נפסק כי אין צורך שהסכם יציין במפורש שהוא עוסק בהמחאה, ודי בכוונה ברורה להעברת הזכות. בהתבסס על המסמכים, השופטת קובעת כי החייב אכן הורה למעסיק לנכות את תשלומי ההלוואה ממשכורתו, ואף לקזז את היתרה עם סיום עבודתו. היא קובעת כי החייב אישר שהוראות אלו מקנות לבנק זכויות, וכי זכויות אלו תישארנה בתוקף. מכאן, נקבע כי החייב אכן המחה לבנק את זכותו לקבלת חלק ממשכורתו, וכי מדובר בהמחאות זכות. 3. **תוקף המחאות הזכות לעומת החריג בסעיף 97(ב) לפקודה:** לאחר שקבעה כי מדובר בהמחאות זכות, השופטת בוחנת את תוקפן לאור סעיף 97 לפקודה. היא מפרטת את אופי המחאות הזכות כאן – פירוט שמה המלא של היחידה, מספר זהותה, שם המעסיק, שם הבנק, גובה ההלוואה, ותאריך ההמחאה. גם אם קיימת בעיה פורמאלית (כגון העדר חתימה על שניים מהמסמכים), השופטת מזהה חידוש משפטי משמעותי בהתייחסותה למקרים בהם החייב אינו מכחיש את ההסכמים, קיבל את הכספים, ובמשך שנים שולמו התשלומים באמצעות ניכוי מהשכר. השופטת מייחסת משקל רב לכך שהחייב לא טען נגד תחולת הסכמי ההלוואה או ההוראות הבלתי חוזרות. החידוש המרכזי נוגע ליישום החריג בסעיף 97(ב) לפקודה. השופטת קובעת כי מדובר ב"המחאת זכות ספציפית (ניכוי מהמשכורת), כלפי חייב ספציפי (המעביד)". היא מוסיפה כי אין מדובר בהמחאה כללית וגורפת, וכי מתקיים החריג של "המחאת זכויות עתידות לבוא (משכורות עתידיות של החייב), הנובעות מחוזה שפורט בהמחאה (חוזה העבודה של החייב)". בכך, היא למעשה מפרשת את החריג באופן רחב, ומכירה בתוקפן של המחאות זכות מסוג זה, גם אם הן נוגעות לתשלומים עתידיים. 4. **תום לב ועסקאות קודמות:** השופטת מוסיפה הערה חשובה כי המחאות הזכות כאן לא נועדו לסכל גביית חובות מנושים אחרים. הן נעשו במסגרת עסקאות שנעשו בתום לב ובתמורה, כאשר החייב קיבל הלוואות על סמך היותו עובד משרד החינוך והמחאת זכותו לקבלת כספים מהמעסיק. חלק מההמחאות אף ניתנו זמן רב לפני פתיחת הליכי חדלות הפירעון, מה שמחזק את הטענה לתום הלב. **ההכרעה:** לאור ניתוח זה, השופטת מתירה לבנק להמשיך ולנכות את תשלומי ההלוואות משכרה של היחידה, בהתאם להוראות הבלתי חוזרות עליהן חתמה, אשר מהוות המחאת זכות תקפה. **משמעות ההחלטה:** החלטה זו מהווה פסיקה משמעותית בהקשר של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. היא מחדדת את הגבולות בין זכויות נושים בהליך חדלות פירעון לבין זכויות הנובעות מהמחאות זכות שנעשו כדין ובתום לב לפני פתיחת ההליכים. בכך, היא עשויה להשפיע על האופן בו יפורשו ויוחלו הוראות סעיף 97 לפקודה (ובמקביל, עקרונות דומים בחקיקה חדשה יותר, אם קיימים) במקרים של ניכוי משכורת לכיסוי חובות. החידוש העיקרי הוא בהכרה בתוקפן של המחאות זכות על משכורת עתידית, במקרים בהם הן מפורטות, ספציפיות, ונעשו בתום לב במסגרת עסקאות קודמות, גם כאשר ההליכים לפי חוק חדלות פירעון נפתחו. החלטה זו מדגישה את הצורך לבחון כל מקרה לגופו, תוך איזון בין עקרון השוויון לבין כיבוד התחייבויות קודמות שנעשו בתום לב.