מ"ח 6255/17

תקציר

המערכת המשפטית מכירה בפוטנציאל הטעות שלה, ולכן ההוראות למשפט חוזר מעוגנות בסעיף 31 לחוק בתי המשפט. מטרתו לאזן בין חשיפת האמת ותיקון עוולות פוטנציאליות לבין עקרונות של סופיות, ודאות משפטית ויציבות. כדי להצדיק משפט חוזר, על המבקש להציג ראיות משכנעות או עובדות שלא היו זמינות במהלך המשפט הראשוני, אשר עשויות להשפיע באופן משמעותי על התוצאה לטובתו – זהו רף גבוה שיש לעמוד בו. המבקש הפנה לשתי עילות למשפט חוזר לפי סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט. הראשון נוגע לראיות חדשות או עובדות חדשות שעשויות לשנות את תוצאות המשפט. עם זאת, המסמך שהציג המבקש – הערכת מצבו הנפשי על ידי ד"ר שפרינץ – נעדר את המשקל הדרוש כדי להצדיק משפט חוזר. היא אינה ערוכה כחוות דעת מומחה, ותוכנה אינו מבסס בסיס ברור למסקנות שהיא מסיקה לגבי הליקוי הקוגניטיבי של המבקש. העילה השנייה נוגעת לחשש לעיוות דין. לטענת המבקשים, הודאתם נגבתה מבלי להבין את השלכותיה, אך אין די בטענה זו כדי להצדיק משפט חוזר, במיוחד נוכח השלב המתקדם בהליך המשפטי. הבקשה רומזת גם לאפשרות של סיוע בלתי יעיל של עורך דין, שאינו מבוסס ולכן אינו מספיק כדי להצדיק משפט חוזר. יתר על כן, הראיות שהוצגו אינן מבססות עיוות דין. לפיכך, השופט מחליט כי הבקשה למשפט חוזר, במקרה זה, נדחית.