ע"פ 425/88
פסק-דין עליון
תקציר
המערער זוכה משידול קטינים ליידוי אבנים על מכוניות נוסעות תוך סיכון חיי אדם, אך בקשתו להוצאות הגנה ולפיצוי בגין מעצרו נדחתה. בית המשפט המחוזי טען כי לתביעה היה בסיס להאשמה וכי לא היו נסיבות המצדיקות את הבקשה. בית המשפט העליון הסכים כי הזיכוי עצמו לא הוכיח שאין בסיס להאשמה, וכי בידי התביעה ראיות מפלילות נוספות. בעוד שטענת אליבי של נאשם צריכה להיבדק בדרך כלל, בית המשפט מצא כי טענתו של המערער בחקירתו שונה מהאליבי של הגנתו ולכן אי חקירתה לא היוותה סיבה להיעתר לבקשתו. השופטים הסכימו כי יש לדחות את הערעור ולהותיר את החלטת בית המשפט המחוזי על כנה.
חקיקה מקושרת
ע"פ 425/88 איעד אחמד בדיר נ' מדינת ישראל, עליון (15.6.1989)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.