רע"א 47230-07-14

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקשים לעכב את פינויים מבית קברות בכפר אלעראקיב. המבקשים פונו קודם לכן מחלק אחר של הכפר ועברו לאזור בית הקברות. המשיב, שביקש את הפינוי, טען כי למבקשים אין זכות במקרקעין וכי הם פלשו אליה שלא כדין. בית המשפט נעתר וקבע כי המבקשים לא הוכיחו את זכותם בקרקע, וכי נזקם אינו בלתי הפיך. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי המבקשים מנסים לשנות את המצב הקיים ולא לשמרו, וכי האינטרס הציבורי מעדיף למנוע את פלישתם למקרקעי ציבור. המבקשים טענו לשווא כי יש לבטל את ההחלטה משום שהערכאה הנמוכה יותר לא הכריע בבקשתם לבטל החלטה קודמת שאישרה את הפינוי. ערכאת הערעור קבעה כי הבקשה לצו מניעה זמני אינה העילה המתאימה לפסק דין כזה. בסופו של דבר, הסכימה ערכאת הערעור עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר, תוך הדגשת אופייה השנוי במחלוקת של תביעת המבקשים במקרקעין, והאינטרס הציבורי במניעת פלישה למקרקעי ציבור. המבקשים חויבו לשלם את הוצאות המשיב, והצו הארעי המעכב את הפינוי בוטל.