ע"פ 6145/15

תקציר

פסק הדין עוסק בעיקר בסוגיית החילוט הזמני והכפול בתיק פלילי שעניינו שוחד והלבנת הון. לאחר בחינת טענות הצדדים, הגיע למסקנה כי יש לקבל את הערעור באופן חלקי. הטיעון הראשוני של המשיב הציע כי ניתן לדחות את ההחלטות עד לסיום ההליך העיקרי, תוך ציון מקרים אחרים שבהם אושרו צווי מניעה זמניים למרות חוסר הוודאות לגבי סיכויי ההרשעה. אולם, בניגוד למקרים אלה, התמקדותו של המערער כאן בערעור על הסמכות להטיל חילוט זמני כשלעצמה, ולא בסיכויי ההרשעה. בית המשפט קבע כי יש לבחון חילוט זמני בשלב זה, שכן הוא פוגע בזכות הקניין מבלי להשפיע בהכרח על תוצאת ההליך העיקרי. בסוגיית החילוט הכפול טען המערער נגד חילוט כפל הסכום הכרוך בעבירות, וטען כי אין לכך הצדקה משפטית ללא הוראות מפורשות. בית המשפט הסכים והדגיש כי חילוט צריך לשקף את הרכוש שהושג בפשע מבלי להחריג. חוק איסור הלבנת הון אמנם מאפשר להחרים את מלוא ערכו של רכוש מולבן, אך הוא אינו תומך בהכפלת עונש זה אלא אם כן הותר לכך במפורש, כפי שטען המשיב. יתר על כן, בית המשפט אישר כי רכוש שנתפס באופן זמני צריך להתאים באופן הגיוני להגנות ולנהלים שנקבעו בחוק. בנוסף, חששותיו של המערער בדבר חילוט כספים הקשורים לשותפויות או לצדדים שלישיים נדחו מאחר שנפלו לשליטתו. פסק הדין תמך אפוא באופן חלקי במערער, ודחה את החילוט הכפול אך הותיר את החילוט בהלימה עם עבירות מוכחות. לפיכך, בקשת החילוט של המדינה הוגבלה לערכי רכוש ספציפיים, ועל המדינה לזהות נכסים בהתאם בתוך שבעה ימים.