בע"מ 6832/15

תקציר

המקרה סובב סביב זוג גרוש שהיה נשוי כ-12 שנים ואב לשני ילדים משותפים. הבעל לשעבר (המבקש) ערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי לפיו הוא משלם מזונות בסך 2,400 ₪ לאישה לשעבר (המשיב) והאם פסק דין זה התקבל בכוח. המבקש טען כי הסכמתו לפסק הדין מותנית בהסדר הוצאות משפט קודמות, עליהן חלק המשיב. עוד טען המבקש כי שופט בית המשפט המחוזי התייחס אליו באופן שונה ומפלה במהלך הדיון. לאחר שבחן את הבקשה ואת הרקע למקרה, הגיע השופט למסקנה כי אין ראיות לכפייה או כפייה לקבל את הסכמת המבקש וכי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי לעמוד בעינו. השופט הדגיש את חשיבות הרצון החופשי וההסכמה בתיקי פשרה, אך גם ציין כי אין לאפשר לבעלי דין לסגת מהסכמים בקלות רבה מדי. מאחר שהסכמתו של המבקש נראתה אמיתית וסופית, ולא נפל עיוות דין, דחה השופט את בקשת רשות הערעור והורה לו לשלם את הוצאות המשיב.