עת"מ 10905-02-11

תקציר

השופט, ד"ר קובי ורדי, שקל בכובד ראש את העתירות ובקשות המקלט הרבות שהוגשו לאחרונה בישראל, רובן כמעט זהות ולעתים קרובות חסרות שחר. תחילה הוא מסכם את ההקשר המשפטי הרלוונטי, לרבות הצטרפותה של ישראל לאמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 ולפרוטוקול משנת 1967, וכן את העקרונות המשפטיים המסדירים גירושם של אנשים שחייהם עלולים להיות בסכנה בארצות מוצאם. מתוך הכרה בצורך לאזן בין האינטרס הציבורי לזכויות הפרט של מבקשי המקלט, ורדי מתווה את הנהלים הישנים והחדשים לטיפול בבקשות מסוג זה, ומדגיש כי הנוהל החדש, שהוא לכאורה מחמיר יותר, חל באופן פרוספקטיבי ואינו משפיע רטרואקטיבית על בקשות שהוגשו לפני יישומו. ורדי מדגיש כי על בית המשפט לבחון היטב כל מקרה ומקרה כדי להבחין בין עתירות ראויות לשבח לבין עתירות קלות דעת. הוא מסביר כי צווי ביניים יינתנו רק במקרים שבהם נשקפת סכנה לכאורה לחייו של מבקש המקלט, גם אם אינם עונים להגדרת "פליט" על פי האמנה. לעומת זאת, עתירות שהן חסרות שחר בעליל ומטרתן לעכב את הגירוש מסיבות כלכליות או אחרות, יידחו על הסף, במיוחד אם אין בהן כל ראיה לסכנת חיים. לאחר מכן מציג השופט תוכנית בת שלוש נקודות לטיפול בבקשות לצווי ביניים: (א) עתירות חסרות שחר יידחו על הסף, (ב) עתירות המצביעות על סכנת חיים לכאורה יינתנו צווי ביניים וייקבעו לדיון, ו-(ג) מקרים אחרים יידונו על סמך הראיות הקיימות, עם נטייה למתן צווי ביניים כדי למנוע סכנה פוטנציאלית. לבסוף, ורדי מדגיש כי על עורכי הדין לבחור בקפידה תיקים בעלי ערך אמיתי ולהימנע מהגשת עתירות סטנדרטיות, ומזהיר מפני גביית הוצאות אישיות במקרים של פיטורים. במקרה הספציפי הנדון, בו מדובר באזרח גיאורגי ששירת בצבא הגאורגי וטוען לסכנה בשל המצב הביטחוני הרעוע בארצו, ורדי מחליט לדחות את העתירה על הסף משום שהיא נעדרת ראיות לסכנת חיים, מונעת ממניעים כלכליים ודומה מאוד לעתירות אחרות שהגיש אותו עורך דין. החלטה זו, מיום 15.3.2011, מתקבלת בהעדר הצדדים ומדגישה את הצורך בבחינה פרטנית של בקשות המקלט.