ע"ו 17640-06-19

תקציר

המשיב, המאושפז כעת בבית החולים לאחר שרצח את אמו וניסה לרצוח את אחיו, ערער על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית המיוחדת לאפשר לו חופשות תקופתיות מבית החולים. המשיב אושפז בצו שאינו מוגבל בזמן עוד בשנת 2010. מאז, עניינו נבחן מספר פעמים, כאשר הוועדה החליטה לאחרונה כי המשיב יוכל לצאת לחופשה חודשית בליווי מלווה. המערערים, ככל הנראה התביעה או משפחת הקורבנות, התנגדו להחלטה זו. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעורים, הסכים עם החלטת הוועדה והדגיש את חשיבות הטיפול בחולי נפש והגנה על הציבור מפני סכנה. יציבותו, שיפורו והיעדר אירועים בחופשות קודמות היו גורמים מכריעים בפסק הדין. השופט הכיר בחששותיו של המערער אך מצא את החלטת הוועדה סבירה, במיוחד נוכח התנאים המחמירים שהוטלו על יציאתו של המשיב, לרבות איסור כניסה לאזור מגוריו של המערער ועדכונים שוטפים במשטרה. פסק הדין התווה גם את הוראות החוק המסדירות חופשה לחולים המאושפזים מכוח צווים אלה, תוך הדגשת חשיבות שלום הציבור והצורך בשינוי יסודי במצבו הנפשי של המטופל בטרם תינתן חופשה. זכותו של המשיב לחופשה תקופתית נשמרה, כאשר החופשה הבאה נקבעה שבועיים לאחר מתן פסק הדין, ביום 30.7.19.