ת"א 37409-05-21

תקציר

בית המשפט החליט ליתן צו מניעה זמני, כפי שביקשו המבקשים, ארזי הנגב, עד לבירור תביעתם לגופה, וזאת בהקדם. החלטה זו התקבלה על יסוד הדין החל, הקובע כי בית המשפט רשאי להעניק את הסעד המבוקש אם קיימות ראיות לכאורה לקיומה של עילת תביעה ולצורך בסעד זמני, תוך התחשבות בנזקים הפוטנציאליים הן למבקשים והן למשיבים, ותום ליבם של הצדדים. השופט מצא כי בזהירות המתבקשת, סיכויי תביעת ארזי הנגב אינם גבוהים אך גם לא אפסיים. למרות שהראיות שהציגו ארזי הנגב לא היו חזקות, מאזן הנוחות נטה באופן משמעותי לטובתם. אם צו המניעה לא יינתן, ארזי הנגב יפסידו עסקה אסטרטגית לרכישת קרקעות לבנייה למגורים, ויגרמו נזק בלתי הפיך לשמם הטוב ולפרויקטים שלהם. מאידך גיסא, ניתן להעריך כלכלית את נזקם של המשיבים. עוד ציין השופט כי המשיבים היו מודעים מלכתחילה לטענות ארזי הנגב וכי לא הייתה דחיפות בהקצאת מגרשים על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). כמו כן, נלקחה בחשבון עמדת מנהל מקרקעי ישראל כי החלקות לא ישווקו לאחרים בתקופת צו המניעה. השופט הדגיש כי צו המניעה נועד לשמור על הסטטוס קוו, לרבות אישור הזכות ליזום והמרתה. ארזי הנגב נדרשו להעמיד ערבות או ערבות בנקאית בסך 3,500,000 ₪ להבטחת פיצוי הנזקים למשיבים במקרה של ביטול הוראת השעה. כן התבקש המבקש לחתום על התחייבות עצמית בלתי מוגבלת לפיצוי. כל צד היה אחראי להוצאותיו. לבסוף, השופט קבע דיון קדם משפט ופגישה לשמיעת ראיות בעל פה, תוך מתן עדיפות לתיק לפני תום המועד בהתאם להחלטה 1470.