תא"מ 78713-12-20

תקציר

השופט במקרה זה קבע כי תביעת התובע נגד הנתבע אינה תקפה בשל תקופת ההתיישנות. על פי החוק בישראל, לתביעה שאינה קשורה למקרקעין יש תקופת התיישנות של שבע שנים מיום לידתה של עילת התביעה, אז ניתנה לתובע הזדמנות להגיש תביעה מוצלחת. במקרה זה מצאה השופטת כי עילת התביעה קמה בשנת 2010, עת הורחק התובע מעסק של שותפות ולא קיבל את חלקו ברווחים. השופטת דחתה את טענות התובע כי חלים החריגים להתיישנות, וקבעה כי התובע יכול היה לברר את עובדות המקרה ולהגיש תביעה מוקדם יותר, וכי חריג האיומים לא הוזכר בתביעה המקורית. השופטת דחתה גם את הטענה כי חלה הוראה מסוימת בפקודת הנזיקין, שכן התביעה אינה קשורה לעוולה והנזק התגלה בעת התרחשותו. מאחר שהתביעה הוגשה למעלה משבע שנים לאחר שקמה עילת התביעה, קבע השופט כי התיישנה והורה על דחייתה. כמו כן נדרשה התובעת לכסות את הוצאותיה המשפטיות של הנתבעת.