פש"ר 60448-12-17

תקציר

המשיב והחייב, שהתגרשו עשרה חודשים לפני פשיטת הרגל של האחרון, רכשו דירה במהלך נישואיהם. הדירה נרשמה על שמם של שניהם, אך המשיב טען כי לחייבת מעולם לא היו זכויות בה, שכן היא נרכשה באמצעות כספים שקיבלה במתנה מהוריה, וגם המשכנתא נלקחה בשני השמות מסיבות מנהליות הקשורות לבריאותה. עם זאת, הראיות הראו כי המשכנתא נפרעה באמצעות כספים משותפים במהלך הנישואין. בני הזוג חתמו גם על הסכם ממון ולאחר מכן על הסכם גירושין, שניהם הצביעו על כך שהדירה היא רכוש משותף. הסכם הגירושין העביר את זכויות החייב בדירה למשיב, אך הוא נחתם כאשר החייב כבר היה חדל פירעון, ולא ניתנה תמורה בגין העברה זו. לחייב היה גם תמריץ להעביר את זכויותיו כדי שהדירה לא תעבור לנושיו. זאת ועוד, המשיבה לא הצליחה להוכיח כי כספי הוריה היו מתנה ולא הלוואה, מה גם שבני הזוג נטלו משכנתא משותפת העולה על מחיר הדירה, דבר המצביע על כך שייתכן שכספי הורי המשיב שימשו למטרות אחרות. לפיכך, מצא בית המשפט כי לחייב אכן היו זכויות בדירה והעברת זכויות אלה למשיב בטלה כנגד הנאמן לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל, שכן מדובר בניסיון לגרוע נכסים מנושיו של החייב. המשיב חויב לשלם את הוצאות הנאמן.