עע"מ 1930/22

תקציר

הערעור מתייחס לחוקיותם של מבחני התמיכה שנקבעו על ידי עיריית ירושלים למתן תמיכה למתנ"סים, ובפרט למערערת, שהיא המרכז הקהילתי המוכר היחיד בעיר המשרת את קהילת הלהט"ב. בית המשפט מוצא כי נפל פגם במבחני התמיכה המשמשים את העירייה לקביעת היקף התמיכה במערערת ביחס לרכיב הכללי. החלטת העירייה לבסס את התמיכה במערערת כממוצע אריתמטי של התמיכה במינהל קהילתי ברכיב הכללי אינה עולה בקנה אחד עם חובתה להפעיל שיקול דעת פרטני בעניינו של המערער. גישה זו נעדרת התחשבות במאפייניו הייחודיים של המערערת ובצרכיה המיוחדים של קהילת הלהט"ב, דבר המוביל לשרירותיות ולהיעדר תשתית עובדתית נדרשת. כתוצאה מכך, המנגנון הנוכחי לחישוב התמיכה אינו יכול לעמוד. כעת על העירייה לגבש מבחני תמיכה חדשים התואמים את עקרונות המשפט המינהלי, תוך מתן מענה לצרכי המערער ועל בסיס נתונים רלוונטיים. מבחנים אלה צריכים לשאוף לשוויון מהותי בין התמיכה במערערת לבין המינהל הקהילתי. באשר לתחולת החלטה זו, מציין בית המשפט כי התמיכות לשנים 2020 ו-2021 מהוות "מעשה נעשה", ומכאן שחובת העירייה לגבש מבחנים חדשים תחול משנת 2024 ואילך. לבסוף, על העירייה להבהיר את עמדתה בנוגע לתמיכה ברכיב דמי השכירות לפעילות המרפאה של המערערת. ערעורו של המערער מתקבל אפוא בחלקו, והעירייה חויבה לשלם למערער הוצאות בסך 15,000 ₪.