רע"א 402/21

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת ערעור המבקשת לערער על החלטת ערכאה נמוכה יותר בנוגע ליכולת ההחזר של חייב בהליכי כינוס נכסים. בית המשפט העליון מסרב להתערב בקביעתו של בית המשפט לחדלות פירעון, הנחשבת להחלטה עובדתית, והתערבות היא נדירה אלא אם כן יש ראיות ברורות לכך שבית המשפט לחדלות פירעון לא הצליח לאזן כראוי בין צרכי החייב לבין האינטרסים של הנושים. בית המשפט מוצא כי החלטת בית המשפט לחדלות פירעון, אף שהיא תמציתית, התקבלה כראוי על סמך הראיות והטיעונים שהוצגו. נפסק כי הוצאות החייב, לרבות הוצאות משפחתו, הן שיקול רלוונטי ואין להתעלם מהן בעת הערכת יכולת ההחזר. עוד מדגיש בית המשפט כי הליכי פשיטת רגל מתנהלים באופן פרטני, ולכן השוואות לתיקים אחרים, לרבות אלה של קרובי משפחה, אינן רלוונטיות. השופטים מסכימים עם החלטת הערכאה הנמוכה שלא להיעתר לבקשת החייב לעכב עוד יותר את צו התשלומים וקובעים כי החייב לא הציג נימוקים משכנעים להתערבות בערעור. מאחר שלא התבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות. פסק דין זה מחזק את עקרון השומה הפרטנית בתיקי פשיטת רגל ואת הכבוד שניתן לקביעותיו העובדתיות של בית המשפט לחדלות פירעון.